צל האילן. טור אורח חיים תרכו

וכ"מ בהג"מ פ"ד מה' סוכה: אם קצצן כשרה ואפילו לכתחלה ולא גזרינן היכא דקצצן אטו דלא קצצן
עשה סכך אחד בכשר ופסול ולא היו מעורבין יחד אלא זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אם תלה כשר בפסול כשרה ולגבי הקישור לויקיפדיה שם לפי ההסבר של דניאל מדובר על שתי מנורות שכל אחת מיצרת צל חדש וזה לא שהצל השני נוצר מהצל הראשון אלא שניהם נוצרים מאדם שמסתיר את האור

יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות.

24
סוכה ט ב
ועל ההיא דחבטן נאמרו בו ד' פירושים רש"י ז"ל ורוב המחברים פירשו השפיל ענפיו למטה מעורבין עם הסכך כשר ואין נראה בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלו דמדאורייתא כל מילי בטל ברוב וכן פירשו התוס' והסמ"ג בשם מורו דדוקא בלא ניכר בטל ברוב מדאורייתא אבל אם הוכר סכך פסול לא יבטל ועיין במ"ש בסוף סי' זה היאך מבטלין איסור לכתחלה ובעל המאור פי' בחבטן כלומר שחבטן עד שנשרו עליהן דגלי דעתו דלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה כאילו עומד בפני עצמו ולא מצטרף לצל סוכה והאריך בזה והביא ראיה לדבריו מחבורי הגאונים שכתבו כן גם הרמב"ן לא השיג עליו בזה בספר המלחמות
טור אורח חיים תרכו
וכ"כ במהרי"ל בשם הא"ז אלא שכתב שם בשם גדול אחד שדרש על אותן סוכות שנעשו גגיהן כל השנה כמין צריף ובחג מסלקין לצדדין ומסככין שם הסוכה דאז אסור לסכך הסוכה כי אם שסילקו את גג הצריף מתחלה דאם סכך הסוכה בראשונה ואחר כך סילק את הגג הוי מן העשוי ומהרי"ל ז"ל השיג עליו מהעושה סוכתו תחת הגג שהתיר בא"ז ואפשר לחלק ולומר דשאני התם שעושה סוכה גמורה בבית תחת הגג ושם סוכה עליו אלא שהיא תחת הגג מכל מקום גוף הסכך נעשה בהכשר מה שאין כן באותן סוכות שאין שם סוכה עליו עד לאחר שסלקו את גג הצריף הלכך יש להחמיר וכן קבלתי בשם מהר"ש לורי"א שכתב דיש להתמיר באותן סוכות משו' תעשה ולא מן העשוי אם לא סילק הגג קודם שסכך עליו
טור אורח חיים תרכו
מבנה ארכיטקטוני יפה ומיוחד אשר הותאם במיוחד לאירוח של מטיילים
ואם האילן צילתו מרובה מחמתו, פסולה בכל עניין, אף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה לאו תחת ענפיו קאמר, מדקתני ואם ישב טהור, והדר תני ואם עבד טמא, אלא בצל צלה, שהרי כשהחמה במזרח או במערב עושה צל ארוך, צל האילן ממש הוא חשוך ועב, ומכאן ואילך הצל דק וקלוש, והוא צל צלו
שיעשנה תחת אויר השמים, דכתיב: "בסוכות תשבו", ודרשינן: ולא בסוכה שתחת סוכה, ולא בסוכה שתחת הבית, ולא בסוכה שתחת האילן חבטן ועשאן סכך אחד כשר ופסול מעורבין אם היה הפסול בעצמו חמתו מרובה מצלתו והכשר צלתו מרובה מחמתו הרי הכשר רבה על הפסול ומבטלו נמצא זה אינו פוסל ואינו מצטרף וזו ששנינו אם היה הסכך הרבה מהן ואמר רבה אבל אילן שחמתו מרובה מצלתו כשרה כשחבטן וזהו דין שני

ושיטה זו מדברי הראב"ד ז"ל למדתיה והוא דבר נבון וברור ורבים טועין בו.

6
טור אורח חיים תרכו
אבל התופעה שהזכרתי אכן תלויה במרחק מהעצם שחוסם את האור למקום שעליו מוטל הצל וממילא כשהצל ארוך היא יותר בולטת
צימרים בעומר, צימר בעומר
ופרישנ' דאשמועי' דלא גזרי' חבטן אטו לא חבטן ואפילו לכתחלה כדמפרש ואזיל ועיקר הדין אמת אבל אין הפ' מחוור דאכתי מאי קמ"ל פשיטא דלא גזרינן חבטן שאין כאן אילן כלל אלא חתיכ' עץ אטו לא חבטן דאיכא צל אילן והנכון כפירש"י ז"ל שהוא מלשון חבוט כלומר שהשפיל לענפי אילן וערבן עם סכך הכשר שאין הסכך הפסול מבטל כלום מן הכשר ולפי' כשרה ובלבד שירבה סכך הכשר על הפסול וכדתנן ואם היה הסיכוך הרבה מהם כשרה ואוקימנא בשחבטן דרובא דכשרות וחבטה דפסולו' בעיא ותירץ כיון דהכשר' משו' חבט' היא היכי סתי' לן תנא דקתני ואם היה הסכוך הרבה ולא קתני וחבטן בשלמא דרבא לא קשיא דאיהו אמתני' קאי ולא אתא אלא למימר דאפי' לכתחלה שרי אבל תנא דמתני' קשיא היכא נקוט לה סתמא וי"ל דתנא מתני' סמיך למסתמה משום דפשיטה מלתא דלא אפשר לאכשורי בלאו הכי משום צד כדפריך לפי דידן ויהב רמיזא למלתא מדלא קתני ואם היה הסכך הרבה משמע שהכל מעורב והרוב רבה על המיעוט ומבטל' כנ"ל וק"ל מ"ש הכא דבעינן רובא ולא סגי לן בפלגא ופלגא
וילת בוטיק צל האילן
ההסבר שלך לא שייך בדמות אדם, וגם למה הוא שייך כשהשמש עושה צל ארוך דוקא? בשיש ריוח ביניהן כמותן ואע"ג דלא מהני בהו חבטה לבטל ברוב כיון דמינכרין ולא מיערבן דהאי לחודיה קאי ולא אמרי' דתפסול משום מצטרף סכך פסול דכיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ועוד אמרינן לעיל דף ד: היתה גבוהה מעשרים והוצין יורדין לתוך עשרים אם צלתם מרובה מחמתם כשרה והא דאמרינן בסמוך תחתונה כשרה ועליונה פסולה כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך עשרים דמשמע הא קיימא עליונה למעלה מעשרים תחתונה נמי פסולה משום דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר התם מיירי כשאין התחתונה צלתה מרובה אלא מחמת עליונה וכי האי גוונא הוה מצי לאשכוחי שתיהן פסולות אי קיימא עליונה למעלה מעשרים אלא דמשכח לה שפיר וא"ת כיון דאין תחתונה צלתה מרובה אלא מחמת עליונה אמאי כשרה הא לקמן בריש הישן דף כב
ואין לי להאריך בפשיטות וממה שכתבתי אין דרך לנטות: מתוך: מתני' העושה סוכתו תחת האילן: ומייתי לה לקמן מדכתיב בסוכות תשבו ולא בסוכ' שתחת האילן ושמעי' מינ' דמתני' במסוככ' כהלכת' שצלתה מרוב' מחמת' בלא סייע האילן ולישנא דמתני' דייק הכי דקתני הנעושה סוכתו דמשמע סוכה כשרה כראוי ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך האילן שבתוך הבית
תוכלו ליהנות מ-2 חדרי שינה, 2 סלונים מרווחים, מטבח מאובזר, טלוויזיה עם חיבור להוט ונטפליקס, חצר ענקית עם בריכה, ג'קוזי ספא מפנק, מנגל, שולחן סנוקר ועוד הרבה פינוקים בצמוד לווילה תמצאו גם סוויטה מפנקת וקרוואן המכילים את אותם הפינוקים כמו בווילה

מזה משמע ג' צלות אבל ע"פ הגרסא בהוריות נראה דהך תיבת דבבואה מיותר וט"ס הוא והענין הוא ע"פ מה דאמרינן ביבמות קכב א דשדים בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו והיינו דבבואה דבבואה בא ע"י צלם אלקים שיש לאדם דוקא וע"פ הזוהר פ' ויחי סר הצלם מהאדם זמן מה קודם שנפטר מן העולם ולכן אם יחזור לביתו יראה לו צל לצלו וזה ראי' שד' ישמר צאתו ובואו: וא''כ לא שייך בבואה אלא למי שיש צלם אלקים.

29
וילת בוטיק צל האילן
כיוצא בו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבו פסולה דמצטרף סכך פסול זה הגפן והדלעת והקיסום בהדי סכך כשר לפיכך פסולה
טור אורח חיים תרכו
רחמים כתב:יש ביאור על צל צלו יעויין בנימוקי יוסף בשיטת הקדמונים מסכת עבודה זרה דף מח עמוד ב לא ישב בצלה
וילת בוטיק צל האילן
מפני שהיא כסוכה תחת הסוכה