קידוש לבנה. קידוש לבנה

כשציווה הקדוש ברוך הוא את משה על קידוש החודש, הראה לו את התחדשות הלבנה ואמר לו: "כזה ראה וקדש" במהלך המחצית הראשונה של החודש עומדים יהודים ברחבת בית הכנסת תחת כיפת השמים ומבקשים בקשה, שלכאורה, נראית תמוהה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי, למלאת פגימת הלבנה, ולא יהיה בה שום מיעוט, ויהי אור הלבנה כאור החמה"
המעמיק בנוסח ברכה זו מוצא שה' משגיח באופן תמידי על כל גרמי השמים ועל הטבע, המרחב והזמן העולם לא נברא רק פעם אחת, ולאחר מכן הוא מתנהל מכוחה של אותה בריאה ישנה, אלא הוא מתחדש תדיר

שאר המטבעות משמעם חיובי: שָׁפַר חֶלְקוֹ — התמזל מזלו.

25
קידוש לבנה לקריאה
He set for them a law and a time, that they should not deviate from their task
אנציקלופדיה יהודית דעת
אך סתם ולא פירש באיזה מדה החמה נראית מבעד לעננים ולא הביא את דברי החת"ס, וגם החת"ס לא נחית לפרש באיזה מדה יש לראות את החמה כדי לברך עליה, עי"ש
קידוש לבנה לקריאה
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר
יש המעדיפים לקדש במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים מור או"ח סי' תכ"ו מקור לזה במסכת סופרים שם אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם והנראה עיקר לענ"ד בשאלה זו דאם צורת הלבנה נראית בבירור על גבולותיה יש לברך, אבל אם לא רואים מבעד לעננים אלא אור מטושטש ואין גבולותיה ברורים אין לברך
עד סוף ליל ט"ו, שעד אז הלבנה עדיין במילואה, אבל אח"כ היא מתחילה להתמעט, ולכן אין לברך על הלבנה מליל ט"ז ואילך שו"ע תכו, ג סוף זמן הברכה בניגוד לתחילת זמן הברכה, שפי שראינו אליו הגמרא לא מתייחסת בפירוש, לסוף הזמן הגמרא מתייחסת, ומביאה מחלוקת בשאלה זו בין האמוראים

These are verses and it is difficult to understand their deeper meaning.

19
ממתי מותר לומר קידוש לבנה
ומנהגנו לומר: "פועל אמת שפעולתו אמת" בלשון יחיד והוא הלבנה ביחוד
אותיות של קדוש לבנה
יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
עד מתי קידוש לבנה?
וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים