אורי סורוקר. סורוקר אגמון נורדמן

מטרה זו הושגה על ידי שימוש בחומרים חמים, תעשייתיים ו"מחוספסים" — בטון, פלדת קורטן ומתכת בגוון אפור-פחם שהשימוש בהם מתוכנן בקפידה כדי ליצור תחכום ולשדר יוקרה בפסק הדין קבע כי לעיתים ראוי לבחון את הכותרת בנפרד משאר הכתבה, מכיוון שלכותרת משקל רב בקביעת הרושם אותו מקבל הקורא
סעיף 1 3 לחוק איסור לשון הרע כולל בחובו את השקר המפגיע אך הוא אינו מגן מפני פגיעה בקניינו של אדם שאיננה בגדר לשון הרע אמירה על אדם שפוגעת בערך הקנייני של נכס שלו יש לשים לב, שהגדרתה זו של השופטת ביניש עושה שימוש במונח "דמות ציבורית" ולא במונח "איש ציבור"

החוק אינו נותן עדיפות לערך אחד על פני השני אלא מותח קו גבול בין פרסומי לשון הרע המהווים עוולה לבין אלו הזוכים להגנה, באופן שכל ערך נאלץ לסגת במידה מסוימת מפני הערך האחר.

3
סורוקר אגמון נורדמן
פסק הדין המנחה המציין את שינוי המגמה בבית המשפט העליון, הוא פרשת אבנרי נ' שפירא
סורוקר אגמון נורדמן
גם הצגת טענה בצורת שאלה, כאשר האדם הסביר היה מפרשה כשאלה רטורית עשויה להיחשב כלשון רע משתמעת
חוק איסור לשון הרע
אלקטריק מרקט" נגד עו"ד אורי סורוקר, בתפקידו ככונס הנכסים לחברה מטעם חברת קלינטון סחר בינלאומי 2000
בטקס חניכת הלוויינים הנ״ל שנוהל על ידו, לראשונה בהיסטוריית מדינת ישראל נוצר קשר טלפוני ישיר עם נשיא על ידי ראש הממשלה בעיני מי נבחן "לשון הרע": סוגיה מעניינת עוסקת בשאלה האם יכול אדם השייך לקבוצת מיעוט בחברה לתבוע בגין הוצאת לשון הרע כאשר הפרסום נתפס כפוגעני רק בעיני החברה בה הוא חי, אך אינו נחשב ככזה בחברה בכללותה
נוכח הקושי האמור, קבעה הפסיקה כי רכילות גרידא ופרסומים על משפחותיהם של אישי ציבור, שאין בהם כדי להביא לתועלת ציבורית, אינם מהווים עניין ציבורי הלכה זו בעייתית בשני מובנים: ראשית, מפני שהיא מטשטשת את ההבחנה בין הגדרת "איש ציבור" כנדרש בסעיף 15 4 לבין הגדרת "עניין ציבורי" כנדרש בסעיף 14 לחוק; שנית, מפני שהיא עלולה להתיר פרסומים הנוגעים לצנעת הפרט של אישי ציבור ושאין בידיעתם על ידי הרבים כדי להביא תועלת של ממש לציבור

רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות פרסומים מותרים הקבועות בסעיף 13 לחוק.

14
חוק איסור לשון הרע
המתנגדים לאימוץ ההלכה סבורים כי מתן הגנה כה רחבה לאמצעי התקשורת עלול להתיר את הרסן ולהביא לעידן של מילולית, שתפגע פגיעה קשה בהתנהלותם של אנשי ציבור ושל ה בכללותו
סורוקר אגמון נורדמן
הצידוק הראשון קבע כי פגיעה בשמו הטוב של איש ציבור מסבה לו נזק גדול יותר, שכן הוא מוכר ברבים ומשום ששמו הטוב הוא נכסו היקר ביותר; הצידוק השני התבסס על האינטרס הציבורי בדבר החשש מפני הרתעתם של אנשים איכותיים מלקבל על עצמם תפקידים ציבוריים, נוכח צמצום ההגנה על שמם
עורך דין פלילי ברחובות גיא פלנטר.יצוג משפטי פלילי ברחובות 050
ביהמ"ש המחוזי: דחה את תביעתו של שרון וגרס שהפרסום זוכה להגנת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע ושהוא פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי