פרסה של סוס. רשימת אמונות טפלות

לעצמות הרגל של הסוס יש פרופורציות שונות מאלה של אדם המינים הכשרים כבש אַיִל רָחֵל עֵז בקר פרה שור אַיָּל צְבִי יַחמוּר אַקוֹ דִּישׁוֹן תְּאוֹ זֶמֶר אמנם התורה מנתה אחד עשר מינים המפריסים פרסה בשמותם, כולל ה , אלו שמות כוללים, ויש מינים רבים של חיות טהורות כאמור, הסימן מפריס פרסה חופף כמעט לחלוטין עם העלאת גירה
נקבות בטבע עשויות ללדת פעם בשנה או פעם בשנתיים תלוי במינים, בתנאי החיים, ובגורמים נוספים לכן, בהשוואה לבני אדם, יש להם בטן קטנה יחסית אבל מעיים ארוכים מאוד, כדי להקל על זרימה קבועה של חומרים מזינים

רגליהם דקות ומסתיימות באצבע אחת רחבה המוגנת ב קרנית.

15
רשימת אמונות טפלות
לדוגמה, כשהאירופאים החזירו את הסוס ליבשת אמריקה בשלהי , נמלטו חלק מהסוסים והתקבצו בעדרים
סייס מנקה פרסה של סוס
האזורים הרגישים ביותר הם סביב העיניים, האוזניים, והאף
פרסה (איבר)
בגיל ארבע סוס נחשב לבוגר, אף שבדרך כלל השלד ממשיך להתפתח עד גיל שש
יתכן וישנם תנאים נוספים ראה שאלת זיהוי המינים נוגעת בעיקר לכשרות בשרם לאכילה, אך גם לדינים שונים כהכנת ו בהם ההלכה מצריכה
סוס פרא סוסים החיים בטבע, אך שאבותיהם היו אינם סוסי בר, אלא סוסי פרא בעבר, כשהטקסונומים הכירו בסוס הבית ובסוס הבר כשני תת-מינים של אותו מין, היה Equus caballus השם המדעי התקין של המין סוס רמכי, כפי שנקבע על ידי ב-, כשתת-המינים של המין כונו Equus caballus caballus סוס הבית , Equus caballus ferus טרפן — נקבע על ידי Boddaert ב-1785 ו- Equus caballus przewalskii סוס פז'בלסקי — נקבע על ידי פוליאקוב ב-1881

כאשר טמפרטורת גופו של הסוס עולה, במטרה להתקרר, קצב נשימותיו עולה, מעשר עד עשרים, למאתיים ואפילו שלוש מאות.

פרסה (איבר)
סוסים אחדים מגיעים לגיל 40, ולעיתים רחוקות אף יותר מכך
סוס הגרמן
שני האחרונים היו תת-מינים שמעולם לא בויתו וששרדו עד התקופה המודרנית
סייס מנקה פרסה של סוס
קביעה זו שינתה את השם המדעי של הטרפן ל- Equus ferus ferus ואת השם של סוס פז'בלסקי ל- Equus ferus przewalskii